<h1>ספר הבתים הלכ' ק"ש שער שישי סט"ו</h1>
<h2>דף כו.</h2>
כל הטמאים חייבין בק"ש ומברכין לפניה ולאחריה והם בטומאתם אע"פ שאפשר להם לעלות מטומאתם בו ביום כגון הנוגעין בשרץ או בנדה וזבה ומשכבן וכיוצא בהם ועזרא ובית דינו תקנו שלא יקרא בעל קרי לבדו [והוציאוהו] משאר הטמאים עד שיטבול ולא פשטה תקנה זו בכל ישראל ולא היה כח ברוב הצבור לעמוד בה לפיכך כבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרוא ק"ש והם בעלי קריין לפי שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא עומדין בטהרתם לעולם.
